למה תנורי האינפרא-אדום מסוג IP44 נכשלים בפועל (ואיך לתקן זאת)
יש סוד קטן: רוב תנורי האינפרא-אדום מסוג IP44 לא נהרסים בגלל כשל ברכיב החימום. ברוב המקרים, הבעיה נוצרת בנקודת החיבור של החוטים.
כאשר משתמשים בהספק גבוה, החום אינו הולך רק למקום שאליו הוא אמור להגיע – הוא עולה בחזרה לאורך החוטים. דבר זה גורם להרס הבידוד של החוטים, עד שהם נשברים. ברגע שזה קורה, נוצר מצב של חיבור קצר.
הבעיה עם המבנים “הסטנדרטיים”
הרבה מהמוצרים הזולים משתמשים רק בחומרי בידוד פשוטים, וזהו. אך בטמפרטורות גבוהות, חומרים אלו נהרסים. הם נהיים שבירים ונשברים. ומכיוון שמדובר במוצרים מסוג IP44, המים יכולים לחדור לנקודות החיבור הללו. זו דרך מעולה לגרום לכשלים. אנו רואים זאת כל הזמן במוצרים זולים, שבהם החיבורים לא עוצבו כראוי.
כיצד לעשות זאת נכון
כדי למנוע את הנזק שנגרם כתוצאה מטמפרטורות גבוהות, אנו עושים דברים בצורה שונה. אנו משתמשים בחומרי בידוד מסוג סיליקון שעמידים לטמפרטורות גבוהות, וכן בחומרי אפוקסי מיוחדים. הרעיון הוא שהחומרים האלו מתרחבים ומתכווצים באותו קצב כמו הצינורות הקוורץ והחוטים הנחושתיים. בצורה זו, החיבורים לא נפגעים כאשר הטמפרטורות עולות.
אנו גם מוודאים שהחיבור בין רכיב החימום לחוטים הוא אטום לחלוטין. על ידי שימוש בחומרי בידוד קרמיים ובחומרים עמידים לחום, אנו מרחיקים את החום מנקודות החיבור. כך, החוטים נשארים קרים, ולא נשרפים.
כמה דברים שצריך לזכור
יש כמובן ויתורים. חומרי הבידוד האיכותיים הופכים את המוצר לגדול יותר. אי אפשר פשוט להכניס מוצר מאוטם למקום שנועד לחוטים רגילים. צריך מקום נוסף לחומרי הבידוד. אם מנסים להכניס את המוצר למקום צפוף מדי, החום יישאר באזור החיבורים. זה פוגע בתכלית של שימוש בחומרים עמידים לטמפרטורות גבוהות. יש לאפשר לחום לצאת, ולהשתמש בחומרי קירור מתאימים. כך, חומרי הבידוד יחזיקו מעמד.